בסוף השבוע האחרון מצאתי את עצמי טובעת בתבשיל ירוק-כתום. אפשר לנשום עמוק, לא באמת טבעתי אבל מצאתי את עצמי ביום שבת בערב אחרי סופ"ש עם 3 מפגשי ליקוט בו בישלנו תבשיל תפוחי אדמה, גזר, בטטה, דלורית ומלא עלים ירוקים. בשני מפגשים נשארו כמויות קטנות אבל במפגש השלישי ממש טעיתי בתכנון הכמויות וחזרתי הביתה עם חצי סיר פויקה מלא בתבשיל. מכיוון שאנחנו סה"כ 3 נפשות אוכלות בבית שאחת מהן היא ילדה בת שנתיים, היה ברור שצריך לפעול מהר כדי שה"שאריות" לא יסיימו את חייהן בתור קומפוסט.
נצן ואני נעננו לאתגר והתוצאות היו טעימות! כמות מאוד גדולה של התבשיל הפכה לפירה בעזרת מועך פירה ולאחר מכן בושלה מחדש בתור פאי רועים. לשמחתי ביום ראשון היה תורי להביא אוכל ליולדת במושב וכך זכינו לחלוק את התוצאה הטעימה.
הכמות שנשארה מהתבשיל נטחנה והפכה להיות מרק שחלקו נשאר במקרר ונאכל ביום למחרת וחלקו כרגע מחכה במקפיא ליום סגרירי.
שמחה משולשת: חלקנו אוכל עם חברים, למחרת לא היינו צריכים לבשל ויש לנו ארוחה שמחכה במקפיא שנחמם אותה.
כל מפגש ליקוט מתחיל בסיפור האישי שלי על התובנות שרכשתי על אוכל ושגרמו לי להפוך את הליקוט לדרך החיים שלי. אחת מן התובנות היא שכמויות המזון שנזרקות מדי יום ברחבי העולם יכלו לשמש מזון ולהאכיל את כל האנשים הרעבים.
מזון רב כל כך מתבזבז ברחבי העולם ואני בחלקה הקטנה שלי משתדלת לצמצם.
אני משתדלת מאוד להתאים את כמות האוכל למספר המשתתפים, כמובן שבבית וגם במפגשי הליקוט.
כשאני מוצאת את עצמי עם שאריות ממפגשי הליקוט אני משתדלת להיות יצירתית ולמצוא פתרון.
האפשרות העדיפה היא שהמשתתפים יקחו אוכל איתם.
הידיעה שעמדתי באתגר ואוכל לא נזרק אלא נאכל גורם לאוכל להיות הרבה יותר טעים :)
אתמול בערב הזמנתי את השכנות לארוחת שאריות, כל אחת הביאה מה שיש במקרר ונהננו יחד מארוחה טעימה ומגוונת. נהננו מחברה טובה, משיחה מעניינת ומיציאה מהשגרה.
יום צמצום בזבוז מזון שמח!
