הטבע הוא כל כך דינמי – הוא לא פועל לפי שעון
- טלאור כהן
- 10 בנוב׳
- זמן קריאה 1 דקות
הטבע הוא כל כך דינמי – הוא לא פועל לפי שעון 🌿
השבוע עלתה לי בזיכרונות תמונה מהשנה שעברה:הבת שלי ואחיין שלי, לבושים בבגדים ארוכים, יושבים ליד שלולית ומתבוננים בשבלול שחוצה אותה לאט.
אבל הבוקר שמעתי בחדשות שהטמפרטורה היום חמש מעלות מעל הממוצע לעונה.
ובשטח – זה באמת מורגש.
פעם, העברתי מפגשי ליקוט נבטים כבר בנובמבר.בשנים האחרונות – יש מקומות שבהם הנביטות מתחילות רק בדצמבר.
הטבע משתנה, מגיב, מתעכב, ממהר…אבל לפי התוכנית, עכשיו “סתיו” –וצריך לדבר על חצב, על שלכת, על חילזון ונחניאלי.
ורק שבחצר, החצב כבר נעלם מזמן,החילזון עוד ישן,העצים ירוקים לגמרי,והילדים בחולצות קצרות.
וכאן נולדת הדילמה המוכרת כל כך –איך מלמדים עונה כשהטבע בחוץ מספר סיפור אחר לגמרי?
אני מאמינה שהתשובה נמצאת בחוויה החושית עצמה.כשאנחנו מדברות על “סימני הסתיו” שלא באמת נראים בסביבה הקרובה – משהו בלמידה נשאר מרוחק.
אבל כשילד פוגש שבלול אמיתי, מריח אדמה אחרי טפטוף ראשון,או מגלה בעצמו עלה שמשנה צבע – אז קורה משהו אחר.יש חיבור, יש רגש, יש סקרנות אמיתית.
כי “הטבע שאפשר לחוש אותו” –הוא זה שנשאר בלב של הילדים, וגם בלב שלנו 💚
ומה כן אפשר לעשות בתקופה הזו, כשעדיין חם וחצי-קיץ חצי-סתיו?
🍂 להתבונן בשינויים קטנים – עלים מצהיבים פה ושם, ימים שמתקצרים, שמיים משתנים.🐜 לחפש בעלי חיים פעילים דווקא בעונה הזו – נמלים, צרצרים, פרפרים אחרונים.
🌞 לדבר עם הילדים על מזג האוויר: מה מרגישים בבוקר, בצהריים ובערב?
🌿 להרגיש את הקרקע, לבדוק אם היא יבשה או לחה, לשים לב לריח אחרי טפטוף ראשון.🍁 ליצור יומן עונתי אישי – “מה אני רואה בטבע שלי השבוע?”.
כך, בלי לאלץ את הסתיו –אפשר פשוט לפגוש את מה שקורה באמת עכשיו.
תגובות