בואו נדבר על אויב הציבור מספר אחד - הסרפד!
בתור ילדה שנאתי אותו, חששתי לפגוש אותו בריצה בחצר ובכיתי אחרי המפגש איתו.
היום הסרפד הוא חברי הטוב ובמפגשי הליקוט אני מראה איך הוא מלטף אותי ברכות.
סרפד עשיר מאוד בברזל ובנוסף הוא חובב חנקן. בטבע נמצא אותו מתחת לעצים נהנה מהדשן החנקני שהם מייצרים ובגוף הוא מנקה את מערכת השתן שמסלקת חנקן.
כדי לקבל את המירב ממנו אני ממליצה לייבש את העלים שלו, כמו בתמונה, פשוט לתלות אלומות של סרפד. הייבוש שומר על הערכים התזונתיים שלו.
לאחר מכן אפשר להוסיף בחליטות, קציצות, שייקים (אם כי הטעם שלו יכול להשתלט), מרקים וכל מתכון שמכיל עלי תרד.
חשוב לדעת שבתחתית הגבעול יש פחות שערות צורבות ומכאיבות ושם נרצה לתפוס ואם לא בא לנו להשתמש בידיים, פשוט גוזרים במספריים ומעבירים לשקית.
אם נצרבתן, זה אומנם כואב אבל דעו שהגוף יזרים למקום דם ובעבר היו משתמשים בתכונה הזאת לריפוי דלקות פרקים. אפשרות נוספת היא לחפש צמחים בשם מרקולית או כוכבית ולמרוח להקלה על הכאב.
תוכלו לגלות עוד על צמח הסרפד בגיליון יולי של לגלות את הטבע מחוץ לבית