במפגש הליקוט האחרון שאל אותי אחד הילדים אם יש נחשים איפה שאנחנו מלקטים.
אמרתי לו בכנות שכנראה שכן כי זאת העונה שנחשים יוצאים.
זאת שאלה שאני נשאלת בה המון שאני מדריכה בשטח או כאשר אני מנהלת שיחות עם אימהות על יציאה החוצה בקיץ.
נחשים הם פויקולותרמים, הם לא יכולים לווסת את חום גופם ונדרשים בחום חיצוני כדי להצליח לקיים תהליכים פנימיים בגוף.
לכן במהלך התקופות הקרות הם אינם פעילים וכאשר מתחמם הם פעילים. זאת הסיבה שאנחנו נפגוש נחשים בקיץ.
בישראל יש 42 מיני נחשים ו-9 מהם ארסיים לבני האדם. כנראה שלא נצליח לזהות בקלות מי הנחש שמולנו כשנפגש ולכן אנחנו נעדיף לא להיפגש איתם.
יחד עם זאת, נחשים הם חלק מן הטבע והם חלק ממארג המזון, הם אוכלים מכרסמים שמשערת שגם אותם לא היינו רוצים לפגוש במטבח שלנו.
איך נוכל להימנע ממפגשים עם נחשים?
דבר ראשון, נחשים לא רואים טוב במיוחד וגם לא שומעים, הם כן רגישים מאוד לויברציות של הקרקע. לכן אם אנחנו הולכים במקום שאנחנו חוששים שיש בו נחשים כדאי לרקוע ברגליים חזק בקרקע. כפי שאנחנו לא רוצים לפגוש את הנחשים גם הם לא ירצו לפגוש אותנו והרטט מהרקיעות יפחיד אותם. וחוץ מזה מומלץ לנעול נעליים סגורות, ללבוש מכנסיים ארוכים ולא לטייל בתוך עשבייה גבוהה.
פגשנו כבר נחש?
מומלץ לא לנוע במהירות, אלא לנוע הרחק ממנו בצעדים איטיים תוך כדי שמירה על קשר עין עם הנחש. נחש יתקוף רק אם ירגיש מאוים, לכן לא מומלץ להתקרב אליו.
אם הנחש נמצא קרוב לבית ויש חששות ממנו, מומלץ לזכור טוב את המראה שלו ולפנות ללוכד מוסמך שיגיע ללכוד אותו וגם ישחרר אותו בבטחה במקום אחר.
אם יש אפשרות נסו לזכור את המראה שלו ולתאר אותו ללוכד.
אני יכולה לומר שבעבר גרתי בבית שבאופן קבוע היו גרים בחצר נחשי זעמן המטבעות, נחש שאינו ארסי, זה היה מלחיץ לפגוש אותם אבל חיינו בידידות זה לצד זו.
עוד על זוחלים בגיליון יולי של לגלות את הטבע מחוץ לבית