הרבה פעמים במפגשי הליקוט עולות שאלות בנוגע למעגל החיים של הצמח. במאמר זה אני מרשה לעצמי לתת למורה למדעים שבי לפרוץ ולהסביר על קצה המזלג על מעגל החיים של הצמח וכיצד הוא משפיע על הליקוט.
בצמחים חד-שנתיים המחזוריות שאציג בולטת יותר מכיוון שמחזור החיים שלהם קצר. בצמחים רב-שנתיים כמו עצים ושיחים מחזור החיים בשלמותו פחות נראה לעין אבל אנחנו מבחינים בחלקים מן המחזור מדיי שנה.
זרע
רוב הצמח מתחילים את חייהם מזרע, לפעמים הוא קטן כמו זרע חרדל או סרפד ולפעמים הוא ענק כמו זרע של עץ קוקוס.
בזרע טמון כל המטען הגנטי של הצמח והוא מוגן היטב על ידי הפרי שהזרע נמצא בתוכו או על ידי קליפה משוריינת. בנוסף, זרעים עתירים בחומרי תשמורת- חומרים שתפקידם לשמש כמקור המזון הראשוני של הצמח הצעיר שיתפתח. לרוב זרעים עתירים בעמילן וחלבונים.
נבט
נבט הוא צמח בשלב הראשוני ביותר. כאשר מגיע הגשם המים מעירים את הזרע לחיים, מפעילים תהליכים ביולוגים וגורמים לו לצאת מהתרדמה בה הוא שרוי. מן הזרע מתפתחים שני חלקי צמח שמהווים את הנבט: שורשון שהוא השורש הצעיר וממנו תתפתח מערכת השורשים ונצרון ממנו יתפתחו החלקים העל אדמתיים- גבעולים ועלים.
מהנצרון מתפתחים פסיגים שהם עלים מדומים. עלים מדו-מה?
לכל צמח יש פסיגים בעלי מראה יחודי אשר אינו זהה למראה העלים הבוגרים של הצמח, לכן הם נקראים עלים מדומים. תפקיד הפסיגים להיות קולטני השמש הראשונים ויצרני המזון הראשונים עבור הצמח.
אם אנחנו יודעים לזהות את הצמח משלב הנבט נוכל לדעת אילו צמחים עתידים להתפתח ממנו.
צמחים אכילים רבים ניתן לאכול כבר משלב הנבט כמו: חוביזה, גדילן, סרפד וחרדל והם עתירים בחומצות אמיניות.
אפשר לקרוא על כך עוד במדריך לזיהוי נבטים.
צמח בוגר
מהנבט מתפתח הצמח הבוגר. בשלב הזה ניתן לראות מופעים רבים ושונים: צמחים עשבוניים, שיחים או עצים.
למרות השוני בין סוגי הצמחים יש להם מבנה משותף:
מערכת שורשים - שתפקידה לקלוט מים ומינרלים מן הקרקע
גבעול או גזע וענפים - שתפקידים להוביל מים, מומסים, חומרי פסולת וגזים בתוך הצמח ובנוסף משמשים כשלד של הצמח
עלים - תפקידם לבצע חילוף גזים ולייצר את המזון. העלים תופסים את מרבית שטח הפנים של הצמח כדי לאפשר הזנה מיטבית.
פרחים- אפרט עליהם בפיסקה הבאה.
ככל שצמח חד שנתי בוגר יותר הוא הופך להיות מעוצה יותר, מלשון עץ. רוב המשאבים של הצמח יתרכזו בפרח ולכן שאר חלקי הצמח יתחילו להצטמצם.
צמח בוגר בעל פריחה
הפרח הוא איבר הרבייה של הצמח. צמחים משקיעים אנרגיה רבה בפרח בכדי למקסם את ההצלחה של תהליך הרבייה.
ישנם פרחים זכריים, פרחים נקביים ופרחים דו-מיניים. תהליך ההזדווגות בפרחים נקרא האבקה מכיוון שאבקה המכילה את המטען הגנטי הזכרי עוברת אל הצלקת, שהיא איבר הרבייה הנקבי, ומשם לשחלה שם נמצא המטען הגנטי הנקבי.
לאחר הפרייה יתפתח הפרי שהוא צאצא הצמח.
פריחה של צמחים חד שנתיים מעידה על קרבה לסוף מחזור החיים שלהם ובמונחי ליקוט העונה שלהם מתקרבת לסיום.
בצמחים רב שנתיים ישנו מחזור פריחה אשר תדירותו משתנה מצמח לצמח.
צמח בוגר בעל פרי
הפרי הוא הצאצא של הצמח והוא מכיל בתוכו את הזרע.
מושקעת ביצירתו אנרגיה רבה מאוד כדי להבטיח את הפצתו של יורש העצר או במקרה של צמחים יורשי העצר הרבים.
בעזרת מנגנונים רבים ומתוחכמים הפרי יצליח להיפרד מן הצמח הבוגר ולהגיע למקומות חדשים בתקווה ששם יתבסס הזרע ויתפתח צמח חדש. חשוב לי לציין שפירות מופיעים במגוון מופעים ולאו דווקא כמו הפירות העסיסיים שאנו מכירים בעלי הציפה: תפוח, עגבנייה וכדומה. פירות יכולים להיות תרמילים כמו במקרה של חרדל או קטניות, להיות קוצים כמו במקרה של אספספת או אגוז כמו שקדים.
ליקוט ומחזור חיי הצמח
למה מחזור חיי הצמח חשוב ללקטים? ראשית כי אנו מלקטים צמחים ולכן חשוב שנבין מושגים בסיסים בנוגע להם.
שנית, כל צמח צומח בעונה שונה וכל צמח ניתן ללקט בשלבים השונים של חייו ולכן חשוב שנדע מהם שלבי חייו.
בנוסף, חלקי הצמח משתנים לאורך ההתפתחות של הצמח. ככל שהצמח מתקדם במחזור החיים הוא משקיע את המשאבים שלו בחלק שכרגע משרת את הצרכים.
בתחילה המשאבים יתמקדו ביצירת פסיגים ולאחר מכן עלים כדי להפיק מזון ולהפוך להיות ייצור עצמאי. לאחר מכן המשאבים יושקעו בהתפתחות, התפרסות, צמיחה מעלה והעמקת השורשים. כאשר הצמח מבוסס הוא ישקיע את המשאבים במערכת הרבייה- הפרח ולאחר מכן בפרי ובזרע.
החלק בצמח בו מושקעים המשאבים הוא בדרך כלל החלק שנרצה ללקט באותו הזמן. הוא המזין ביותר באותו זמן והרענן ביותר.