שלום,

שמחתי לפגוש אתכם ולחשוף אתכם לשפע שבטבע!

תודה שבחרתן בסדנא שלי :)

בסדנא נפגשנו עם מגוון צמחים: שומר פשוט, חרוב, אוג הבורסקאים, בלוטי אלון, ינבוט השדה, רגלת הגינה, חוח עקוד, קייצת וחסת המצפן.

אם תחום הליקוט מעניין אתכן/ם ותרצו להעמיק בו עוד, בקרוב תתחיל סדרת מפגשי ליקוט מעמיקים שלאחריה הידע שלכם יהיה נרחב כדי ללקט בעצמכם, הפרטים על הסדנא בלינק.

ולכבוד השנה חדשה אאחל לנו המון גשמי ברכה ושפע רב!

 

טלאור

 

צמחי הבר האכילים שהכרנו בסדנה

 

חרוב- עץ בעל חופה רחבה. עץ דו-ביתי כלומר ישנם עצים ממין נקבה עליהם נמצא פירות ועצים ממין זכר חסרי פרי. הפירות מבשילים החל מחודש יולי, אך ניתן ללקט אותם כל עוד אינם נופלים מהעץ.

סירופ החרובים טוב לפצעים בפה, נגד שלשול ועוזר למחלות בדרכי הנשימה.

החרוב נחשב למזון בר-קיימא מכיוון שהוא עשיר בפחמימות, שומנים וחלבונים וניתן לשמר אותו לכל עונות השנה וגם להפיק ממנו מוצרים שניתן לשמר.

שומר פשוט - צמח רב שנתי אשר עליו מנוצים. יש לו ריח חזק מאוד של אניס. יש לשים לב שיש צמחים רעילים שדומים לו אך אין להם את הריח האופייני. השומר משמש למרפא של כאבי בטן, הקאות ושלשולים. ניתן לשתות את הזרעים או העלים שלו בחליטת תה להקלה בתופעות אלו. גבעולי  ועלי השומר מתאים מאוד לסלטים ומרקים ואפילו אפשר להכין ממנו סוכריות.

​אוג הבורסקאים- עץ נמוך שנקרא כך בעקבות שימושו בעיבוד עורות על ידי הבורסקאי. טעם הפירות חמוץ ולאחר ייבוש ניתן להפיק ממנו את הסומק - בסרטון שהכנתי תוכלו לראות איך.

​אלון - בלוטים הם הפירות של עץ האלון, אפשר לומר שהם סוג של אגוזים. בארץ הבלוטים לא זכו לחשיפה קולונרית רבה אבל בארצות אירופה וצפון אמריקה הבלוטים נחשבים למזון מזין ובר-קיימא שניתן ללקטם, לשמר ולבשל בהם לאורך כל השנה.

בלוטים, כמו אגוזים רבים אחרים, עשירים בשומנים ופחמימות ומכילים אחוז גבוה יחסית של ברזל וסידן. ניתן לקרוא בהרחבה על בלוטים בבלוג.

ינבוט השדה - נחשב לצמח פרא בעבור חקלאים ובעלי בתים מכיוון שקשה מאוד להיפטר ממנו. פירותיו אכילים כאשר הם יבשים. ניתן להשרות את הפירות ביין או קרם קוקוס כדי לקבל טעם דמוי פטריות. ניתן לטחון לאבקה ולקבל תחליף לאבקת מרק פטריות או כדי לתת טעם אדמתי לבצקים כמו בפיתות שאכלנו - הנה דוגמא למתכון שאפשר להכין בשטח בעזרת ינבוט השדה.

רגלת הגינה - עשב אשר גדל בקיץ בגינות מושקות. עליו בשרניים וחמצמצים בצורת ביצה. ניתן לזהות אותו על פי גבעוליו האדומים. מתאים לסלטים ובבישול.

קייצת- עשב אשר גדל בקיץ. בארץ יש מספר מינים, בכל המינים העלים מאורכים ומסודרים בצורת כוכב על גבי הגבעול. לעלים טעם חרפרף.

גזר קיפח - אביו הקדום של הגזר שאנחנו קונים. ניתן לזהות לפי צורת העלים האופיינית למשפחת הסוככים ולפי החיבור בצבע הסגול בין העלווה לשורש. את שורש הגזר ניתן לבשל במרק, מוקפץ או כל תבשיל אחר. את העלים אפשר להקפיץ, להוסיף למרק או להוסיף קצת לסלט. חשוב להפריד את העלים מן השורש אחרי הליקוט כדי שהעלים לא ישאבו את כל המים מן השורש והוא ישאר סיבי ויבש. הזרעים משמשים כתיבול.

גדילן - צמח קוצני אשר ניתן לאכול אותו מהשורש ועד קוץ. ניתן למצוא אותם כמעט בכל שטח פתוח: גינות בעיר, בכפר, בעירות ובשולי שדות. מהעלים שלהם אפשר להכין תבשיל או סלט, אך חשוב לשים לב שאם הם בוגרים צריך לגזור את הקוצים בשולי העלה. את השורש אפשר להוסיף למרק. את הזרעים ניתן לטחון ולשלב בסלטים או להכין פופ-גדילן.

חוח עקוד - קוץ ממשפחת המורכבים. גבעוליו מעוטרים בקוצים אשר קצוותיהם לבנים. מהחוח אוכלים את הגבעול הפריחה הרך אחרי קילוף הקוצים. ניתן לאכול חי או מבושל.

חסת המצפן - בארץ שני מיני בר של חסה: חסה כחולת פרחים בעלת פרחים כחולים וחסת המצפן שנפוצה מאוד ועליה הבוגרים נראים כחצים שמצביעים לצפון ולדרום. ניתן לזהות את עלי החסה על ידי החלב שמופרש כאשר קורעים את העלה ופס השערות שנמצא על העורק המרכזי בעלה. מתאימה מאוד בסלטים. 

עלי חוביזה