שלום,

טיילנו ביער חרובית אשר מהווה גבול בין שפלת יהודה לעמק האלה.

יער חרובית הוא חורש נטוע בעיקרו בעצי חרוב ואורן, בין חלקות החורש ישנן חלקות מעובדות בגידולי בעל עונתיים.

האזור עובר רעיה קבועה, דבר המעודד צמיחת צמחים חדשים מדיי שנה ובשבילנו זה נפלא!

 

ליקטנו נבטי ח'ביזה, חרדל, סרפד וגדילן, פירות חרוב ואשחר, גבעולי אספרג ועלי אזוב.

 

מקווה שהצלחתם לזהות אותם גם בין הצמחיה קרוב לביתכם, היו בטוחים לפני שאתם מלקטים כמות רבה.

מקווה שנהנתם ונתראה במפגשים הבאים!

 

טלאור

 

מה ליקטנו?

 

נבטי חוביזה

 

חוביזה הוא שם כללי לצמחים ממשפחת החלמיתיים שמזכירים זה את זה במראה שלהם. את נבטי החוביזה ניתן לזהות כי הם בצורת לב ובחיבור בין הפטוטרת לטרף הפסיג יש עיגול קטן אדום. מהח'ביזה ניתן לאכול את העלים וגם את הפירות. העלים נפלאים להכנת קציצות ח'ביזה, להחליף כל מתכון שמופיע בו תרד בחוביזה מאודה וגם מתאימה בשייקים.

 

נבטי חרדל

 

חרדל שייך למשפחת המצליבים אשר ניתן לזהותם לפי צורת הפרח האופיינית בצורת צלב בעל 4 עלי כותרת ולנבטים יש צורה מובהקת של שתי כנפי פרפר מופרדות. כלל המשפחה אכילה וטעם העלים בדרך כלל חריף. ניתן לאכול את העלים בסלט או תבשיל, את הפרחים והנבטים בסלט.

 

 

נבטי גדילן

 

גדילן הוא צמח קוצני אשר ניתן לאכול אותו מהשורש ועד קוץ. ניתן למצוא אותם כמעט בכל שטח פתוח: גינות בעיר, בכפר, בעירות ובשולי שדות. ניתן לזהות את הנבטים כי הפסיגים שלהם אליפטיים, בשרניים ובמרכזם עורק לבן. יש לשים לב לצבע השורשון של הנבט, במידה והוא סגול מדובר בקיקיון שהוא צמח רעיל. מהעלים שלהם אפשר להכין תבשיל או סלט, אך חשוב לשים לב שאם הם בוגרים צריך לגזור את הקוצים בשולי העלה, את השורש אפשר להוסיף למרק ואת הזרעים אפשר להקפיץ או לאכול כפי שהם בסלט.

 

 

נבטי סרפד

 

אומנם הצריבה שלו הוציאה לו שם מאוד רע, אך הסרפד עשיר מאוד בברזל וכאשר מבשלים אותו הוא אינו צורב. נבטי הסרפד עגולים ובחלק שמנוגד לחיבור לטרף יש מגרעת קטנה. מומלץ במרקים (מתכון נהדר למרק סרפד) או בחליטות תה. אפשר להוסיף לפשטידות או תבשילים אך לפני כן כדי להקפיץ אותו טיפה עם שמן זית.

 

 

אשחר ארץ-ישראלי

שיח אשר גובהו הוא כ1-2 מ'. עלי השיח קטנים ודומים לביצה וקצות ענפיו יוצרים מחט חדה. ניתן לאכול את הפירות האדומים שלו, אך יש להקפיד לירוק את הזרעים כי הם גורמים לשלשול. אפשר לאכול את הפירות כפי שהם ואם הצלחתן/ם להתאפק אפשר להכין ריבה או להוסיף לסלטים ודייסות.

 

חרוב

עץ בעל חופה רחבה. עץ דו-ביתי כלומר ישנם עצים ממין נקבה עליהם נמצא פירות ועצים ממין זכר חסרי פרי. הפירות מבשילים החל מחודש יולי, אך ניתן ללקט אותם כל עוד אינם נופלים מהעץ. סירופ החרובים טוב לפצעים בפה, נגד שלשול ועוזר למחלות בדרכי הנשימה. החרוב נחשב למזון בר-קיימא מכיוון שהוא עשיר בפחמימות, שומנים וחלבונים וניתן לשמר אותו לכל עונות השנה וגם להפיק ממנו מוצרים שניתן לשמר.

 

אספרג

אביו הקדמון של האספרגוס שאנחנו קונים. זהו בעצם הגבעול הצעיר של צמח אספרג החורש, יש ללקט רק את הקטע הצעיר והרך. אפשר להכין ממנו: סלט, מוקפצץ, להוסיף למרק, להוסיף לרוטב שמנת או לשים בכל מתכון שמכיל אספרגוס תרבותי.

 

אזוב

צמח בעל סגולות רפואיות רבות, אשר בתרבות המקומית נחשב לתבלין מרכזי וחשוב. בעקבות קטיף יתר הפך לצמח מוגן לכן אסור ללקט אותו בבר. הפתרון לכך הוא צמח התרבות אותו אפשר לגדל. הזעתר אשר מפיקים מן האזוב היא תערובת אשר הייתה ייחודית לכל משפחה או כפר והורכבה מ: אזוב, סומק, קורנית, זרעי שומשום ומלח. תבלין מומלץ לתבשילים רבים.

 

 

 

 

חרדל

חוביזה

גדילן

סרפד

אשחר

חרוב

אזוב